סולם ת'ורסטון מול גוטמן: האם יש הבדל?

מדידת עמדות היא פרמטר חשוב להבנת המחשבות והדעות על מדגם היעד

. סקרי מדידת עמדות הצליחו לקבל משוב על עמדות המשיבים לגבי הנושא הנדון. סקרים אלה נאגרים בקפידה עם מובנה
סוגי שאלות

וסולמות
.

כאן נכנסים לתמונה מאזני הגישה. סולמות משמשים לשיוך ערך מספרי להתנהגות ולמחשבות של המשיב. ניתן לקבל מספר המתאים לעמדות רק כאשר היחס נחשב אחראי רק בקנה מידה אחד (סולם חד ממדי).

ניתן לסווג סולמות אלה ל: סולמות נומינליים, סודרים או מרווחים ובאופן מעשי, קיים תהליך בנוי היטב לקנה מידה של עמדות כגון
Likert
גוטמן, בוגרדוס או ת'ורסטון., סולמות ת'ורסטון וגוטמן הם שניים מסולמות מדידת העמדות הייחודיים ביותר מכל המשמשים להתייחסות להתנהגות המשיבים בתופעות בחיים האמיתיים עם תצפית מבוססת
מחקר
.

סולם ת'ורסטון תוכנן על ידי הפסיכולוג רוברט ת'ורסטון בניסיון להשוות את סולם המרווחים

של מדידה עם סולם היחס ולהציג סולם עם הצהרות המופיעות במרווחים שווים. בעוד גוטמן סולם הוא סולם מצטבר שפותח על ידי לואיס גוטמן בשנים 1944 – 1950 ומשמש לניתוח הרצף של נושא המחקר, כלומר, אם ברשימה של 10 שאלות, אם המשיב מסכים להצהרה 8 – הוא מתאר שהוא מסכים גם עם השאלות הקודמות ואינו מסכים עם ההצהרות 9 ו -10.

בחר את המשיבים שלך

כיצד לבנות סולם ת'ורסטון?

חיזוי תוצאות וקביעת השוואה של משובים שונים נוח הרבה יותר מאשר לנסות לכמת משהו מורכב כמו עמדות המשיבים. Thurstone היא טכניקה שיטתית לביצוע תהליך של הבחנה וחיזוי תוצאות.

סולם ת'ורסטון יושם באופן מסורתי בסוציולוגיה ובפסיכולוגיה. הוא נבנה על ידי לקיחת הצהרות מרובות של "מסכים-לא מסכים" עם ערכים המתאימים לכל אחת מההצהרות הללו. לפיכך, סולם ת'ורסטון משמש לבירור דעותיהם ורגשותיהם של המשיבים ואת עוצמתן של דעות אלה.

למידע נוסף:
סולם נומינלי

ישנם ארבעה שלבים עיקריים לבניית סולם ת'ורסטון:

שלב 1: אספו הצהרות בנוגע לנושא שבידיכם, שאולי יהיה להן טווח רחב של תגובות – בדרך כלל משליליות ביותר לאוהדות ביותר.

לדוגמה, אם חוקר מתכוון ללמוד על דעות הקשורות לניצחון טראמפ בבחירות לנשיאות, עליו לצבור רשימת התבטאויות –

• זוהי אחת התוצאות המוטות ביותר בהיסטוריה של הבחירות בארה"ב.
• זה לא הוגן שטראמפ ניצח בבחירות למרות השנאה המשתוללת כלפיו בקרב האזרחים.
• מאכזב לראות את טראמפ מתמנה לנשיא ארה"ב.

שלב 2: הצהרות שאינן תורמות למטרת המחקר ניתן להשליך. אלה שנבחרו נשלחים לאחר מכן לקבוצה של אנשים/שופטים לסינון נוסף.

שלב 3: שופטים אלה מפרידים את האמירות בסולם של 1-11, כאשר 1 מציין שלילי ביותר ו-11 מצביע על חיובי ביותר. נוצרים קטעים של אמירות – בחלקים קיצוניים יהיו האמירות הכי לא מוסכמות והכי מוסכמות ובאמצע יהיו אמירות שהן לא בלתי רצויות ולא מועדפות. מצפים מהשופטים רק לערום אמירות קיצוניות ואת נקודת האמצע. המרחק בין זה
ההנחה היא שנתונים סודרים
נמצאים במרחק שווה בעת ניתוח.

יש לדרג כל אמירה במונחים של אהדה כללית ולא על בסיס נטיות אישיות.

למידע נוסף: קנה מידה סודר

שלב 4: לכל הצהרה יהיה דירוג בסולם 1-11. מספר זה המתאים לכל אמירה יהיה ממוצע של הדירוגים הניתנים על ידי מספר שופטים. האמירות שלא יכולות להיות מדורגות על ידי השופטים בדרך כלל אינן נלקחות בחשבון לניתוח נוסף.

האב. לא	הצהרת קנה מידה	ציון סולם
1	זוהי אחת התוצאות המוטות ביותר בהיסטוריה של הבחירות בארה"ב.	8.2
2	זה לא הוגן שטראמפ ניצח בבחירות למרות השנאה המשתוללת כלפיו בקרב האזרחים.	5.9
3	מאכזב לראות את טראמפ מתמנה לנשיא ארה"ב.	9.5
4	זה הדבר הכי טוב שקרה בפוליטיקה האמריקאית.	5.5
5	טראמפ היה מאמין בשלום עולמי והוא בוודאי יפעל לקראתו.	1.8
6	טראמפ מאמין בשוויון גזעי.	4.3

לאחר דיון בכל ההצהרות וביטול הצהרות לא רצויות, ניתן ליצור רשימה סופית של הצהרות עבור סולם ת'ורסטון. לאחר מכן ניתן לשלוח סולם זה לקהל היעד על מנת להשוות ולחזות את התוצאות.

לדוגמה, בדוגמה לעיל, הצהרות השיעור הנמוך ביותר הן הכי פחות אוהדות על ידי השופטים. אם המשיבים סבורים שהם בעד אמירות מספר 1, 3 ו-5, ציון ת'ורסטון יהיה = 8.2+9.5+1.8/3= 6.5

לפיכך, ציון ת'ורסטון = ערכים הקשורים להצהרה המועדפת על ידי המשיבים / סך כל ההיגדים נבחרו על ידי המשיבים

למידע נוסף: סולם מרווחי זמן

איך בונים סולם גוטמן?

במקרים רבים, כוחן של דעות המשיבים חשוב יותר מהדעות עצמן. סולם גוטמן, הידוע גם בשם סולם מצטבר, יש סדרה של הצהרות שנבחרו על ידי תהליך דירוג זהיר. מרשימת אמירות זו עולה כי המשיב מסכים שפריט מסוים בוחר גם להסכים עם ההיגדים הקודמים.

ישנן סוגיות חמורות מרובות בהן חשוב לדעת את עוצמת דעות המשיבים ולא רק את דעותיהם. סולם גוטמן משליך את חומרת חוות הדעת על ידי הכללת רשימה של שאלות דיכוטומיות

במונחים של "מסכים-לא מסכים" או "כן-לא".

שאלת סולם גוטמן משמשת בסקרים שונים –

1. לנתח מחקרים מצטברים
2. כדי לאמוד את התנהגות המשיבים ואת המשוב
3. כדי לאסוף מידע על רגשות הלקוחות והעובדים

סולם מצטבר זה שימש להבנת
שביעות רצון הלקוחות
וגם
למעורבות העובדים
.

כדי להסביר את תהליך בניית סולם גוטמן, ניתן לקחת את הדוגמה שהוזכרה לעיל – ניצחונו של טראמפ בבחירות לנשיאות. מאז הצלחתו של טראמפ בבחירות, ארה"ב מחולקת לשני חלקים – אחד שמבין את טראמפ על כל מאמציו ואחד שמבקר אותו על כל צעד שלו.

ניתן לפתח סולם גוטמן על ידי ביצוע השלבים שהוזכרו להלן.

שלב 1: יש מטרה מוגדרת לשימוש בסולם גוטמן: כדי שכל טכניקת קנה מידה תהיה פרודוקטיבית, מטרת בנייתה צריכה להיות מוגדרת היטב. בדוגמה הנדונה, על החוקר להחליט על כוונת קיום אמירות הקשורות לטראמפ ב סקר .

שלב 2: רשום שורה של הצהרות: חוקר יכול לקבל תובנות משפיעות לגבי הערך של ההצהרות רק אם יש הצהרות שונות הקשורות לטראמפ.

1. 1. זוהי אחת התוצאות המוטות ביותר בהיסטוריה של הבחירות בארה"ב.
   2. זה לא הוגן שטראמפ ניצח בבחירות למרות השנאה המשתוללת כלפיו בקרב האזרחים.
   3. מאכזב לראות את טראמפ מתמנה לנשיא ארה"ב.
   4. זה הדבר הכי טוב שקרה בפוליטיקה האמריקאית.
   5. טראמפ היה מאמין בשלום עולמי והוא בוודאי יפעל לקראתו.
   6. טראמפ מאמין בשוויון גזעי.

מומלץ ליצור רשימה של 80-100 הצהרות לפני הערכתן על ידי שופטים על מנת לקבל תוצאות מדויקות.

שלב 3: הקצאת ערכים לכל משפט – הרשימה של 80-100 הצהרות צריכה להיות מדורגת על ידי מומחים לנושא. כל אחד מהמומחים האלה אמור לדרג כל הצהרה. המומחים צפויים להגיש את הסכמתם או אי הסכמתם עם ההצהרות שהוזכרו. משוב זה לא צריך להיות נשלט על ידי דעותיהם האישיות אלא צריך להיות לטובת המחקר.

למידע נוסף: סולם דירוג

שלב 4: עצב את ההצהרות לניתוח: שלב זה הוא קריטי למחקר. ההצהרות מופקות בדרך כלל ב פורמט מטריצה

.

המשיב	הצהרה 1	הצהרה 2	הצהרה 3	הצהרה 4	הצהרה 5	הצהרה 6	הצהרה 7
2	כן	כן	כן	כן	כן	כן	כן
12	כן	כן	כן	כן	–	–	–
18	כן	כן	כן	כן	כן	–	–
21	כן	–	–	כן	–	–	–
25	כן	כן	–	–	כן	–	–
30	–	–	–	–	כן	–	כן

במטריצה לעיל, בשורה הראשונה, אם מישהו מסכים להצהרה 7, זה מצביע על כך שהאדם חייב היה להסכים לכל ההצהרות לפני כן, כלומר – הצהרה 1 להצהרה 6.

ישנם חריגים מסוימים בתהליך הדירוג, אך בדרך כלל עבור אותם משיבים המסכימים להצהרה 5 היו מסכימים להצהרות שהובילו אליה – כלומר, 1 עד 4.

ניתוח נתונים עם מספר מצומצם של הצהרות וקהל היעד הוא קל אך כאשר נאספים נתונים גדולים במידה ניכרת

חשוב לבצע ניתוח זהיר., במקרה כזה, משווקים צפויים לנתח תת-קבוצה הקרובה ביותר לצובר הרצוי.

למידע נוסף:
מדריך לסקרי שוק

ניתן להשתמש בשיטות סטטיסטיות שונות לצורך ניתוח סולם זה והנתונים
הכמותיים
שנאספו יכולים להיות גם ערכים מייצגים בעת החישוב.

שלב 5: החליטו על סולם גוטמן – על בסיס פסק הדין של המומחים, ניתן למחוק את אותן אמירות בהסכמה הפחותה ביותר מהסולם הסופי ולשלוח רשימה מסוננת של הצהרות למשיבים.
המשיבים
אמורים להגיש את הסכמתם או אי הסכמתם להצהרות הסופיות.

לדוגמה של ניצחון טראמפ בבחירות, סדר ההצהרות יכול להיות כאמור להלן:

• מאכזב לראות את טראמפ מתמנה לנשיא ארה"ב.
• זה לא הוגן שטראמפ ניצח בבחירות למרות השנאה המשתוללת כלפיו בקרב האזרחים.
• זוהי אחת התוצאות המוטות ביותר בהיסטוריה של הבחירות בארה"ב.
• זה הדבר הכי טוב שקרה בפוליטיקה האמריקאית.
• טראמפ היה מאמין בשלום עולמי והוא בוודאי יפעל לקראתו.
• טראמפ מאמין בשוויון גזעי [can be kept out of the scale]

החוקרים יכולים להשוות את דרגות ההסכמה/אי הסכמה השונות עם כל קבוצת המשיבים. ציון גוטמן גבוה מסמל הסכמה גבוהה יותר כלפי ההצהרה וציון נמוך יותר מסמל הסכמה נמוכה יותר.

בחר את המשיבים שלך

ת'ורסטון מול גוטמן סקייל

סולם ת'ורסטון	סולם גוטמן
הסולם נקבע על ידי מומחים בסולם של 1-11 באמצעות ממוצע / מצב.	הסולם נקבע על ידי מומחים כאשר הם מגישים את הסכמתם עם ההצהרות השונות וההצהרה המוסכמת האחרונה מעידה על כך שהם מסכימים עם ההצהרות הקודמות.
שאלות הסקר בסולם ת'ורסטון מוכרעות על ידי הקצאת ערכים יחסיים להצהרות.	שאלות הסקר בסולם גוטמן מוכרעות על פי מידת ההסכמה הממוצעת של כל אחת מההצהרות. במקרה של הסכמה מינימלית, ההצהרות לא יהיו חלק מהסקר.
הסטנדרט לקביעת סולם ת'ורסטון הוא משלילי ביותר לחיובי ביותר.	אמת המידה להכרעה בסולם גוטמן היא מהסכמה לאי-הסכמה או כן/לא.
חציון או מצב משמשים לניתוח סולם ת'ורסטון	ממוצע הדעות נחשב לניתוח סולם גוטמן
המגבלה היחידה של סולם ת'ורסטון היא שכאשר הערכים המתאימים מוקצים לפי הבנתו של שופט או קבוצת שופטים אינם אחידים, החישובים המתמטיים יכולים להיות לא מדויקים.	המגבלה של סולם גוטמן תהיה מבחינת קושי בביצוע וגם בדומה לסולם ת'ורסטון, כל שופט או קבוצת שופטים יכולים לפרש את האמירות באופן שונה – מה שעלול לגרום למרווח טעות במידע שנאסף.